למה אימון אישי?

גלה גווין

בטוח אתה שואל את עצמך מי בכלל צריך את האימון האישי! בוא נראה. לכל אחד יש סיבות משולו לפנות לקואצ'ינג, ויחד עם זאת יש כמה סיבות אופייניות. למשל, כזו:
ערב חורפי וגשום. בחוץ שולטים חושך וקור ובביתך חם ונעים. כבר התיישבת מול הטלוויזיה עם ציפייה לערב שקט ומהנה, ופתאום בא לך לנשנש משהו. אתה ניגש למקרר, פותח אותו, מציץ פנימה. לפניך שפע של מאכלים מכל הסוגים והמקורות! מלוחים, מתוקים, חמוצים, מתובלים, מעושנים, מבושלים, טריים, חלביים, בשריים, דגים… בקיצור הכל! אבל שום דבר לא מושך אותך: "בא לי משהו אחר…"

הינה עוד סיבה טובה:
קיץ. חום אימים. במשך כל היום הסתובבת בטבע, נהנית מציוץ ציפורים, אוויר צח, שקט ונופים משגעים. יום מושלם! רק דבר אחד מקלקל את ההרמוניה: נגמר לך כל האוכל והשתייה, הרעב והצמא מציקים יותר ויותר והטבע היפה כבר דוהה לעומתם. פתאום אתה רואה מולך עץ אפרסקים ענק ועליו מפוזרים אפרסקים גדולים, בשלים, עסיסיים ומושכים עד מאוד. הבטן שלך מתחילה לגרגר בציפייה, אבל יש בעיה קטנה: העץ ממש גבוה ולמטה אין אפילו ענף אחד שיעזור לך לטפס אל הפירות היפים. אתה מטפס ומחליק על גזע העץ, קופץ, מנדנד את העץ, זורק מקלות, צועק מרוב ייאוש… מנסה הכל, כדי להגיע לאפרסקים הנראים קרובים כל כך. אבל הם עדיין צופים אליך מלמעלה ולא ניתנים להשגה.

מה דעתך על סיבה כזו?
אתה משתתף במרוץ מכוניות. המרוץ לא אמיתי, זה משחק מחשב, אבל בשבילך זה כמו במציאות. כולך בתוך התחרות, המתח באוויר, ההתרגשות, המהירות, החשק להצליח והציפייה לפרס! במהירות שיא אתה טס לפני כולם, הרוח בפניך, שאר המשתתפים מאחוריך, אך לא רחוקים מספיק: כל טעות תעלה לך ביוקר! קו הסיום מתקרב, אבל פתאום הכביש מתפצל לשניים ובכל אחד מהכבישים החדשים יש מנהרה. אתה יודע שאחת המנהרות תוביל אותך בקו ישר אל הניצחון הנחשק. במנהרה השניה מסתתרים פיתולים רבים וארוכים והיא תקח אותך לאכזבה. במהירות מופרזת אתה מתקרב למנהרות וכל מה שמעסיק אותך בשניה זו: "במהההההההה לבחוווווווור?"  

עוד סיבה לבוא לאימון:
התעוררת בתחתית התהום. הכל ריק, חשוך ורטוב סביבך. אתה מזהה שביל צר שיוביל אותך למעלה, אל האור. אבל הדרך כה ארוכה, כה קשה, שאתה מעדיף להישאר בתסכול למטה ולחסוך כוחות. פתאום אתה שומע שמישהו קורא לך. אתה מזנק במרץ מהמקום ומתחיל את דרכך למעלה. הדרך עדיין קשה וארוכה, אבל אתה לא לבד ואתה תצליח!

ועוד סיבה אחת, לקינוח.
אתה טס במטוס. זו לא טיסת עבודה ולא חופשה. עלית לשמיים, כי אתה רוצה בפעם הראשונה בחייך לעשות צניחה חופשית. רגע האמת הגיע: אתה עומד בפתח המטוס, סביבך רק השמיים, השמש והאינסוף. צעד אחד מפריד בינך לבין חלומך, אבל אתה מהסס. מישהו דוחף אותך קדימה ואתה מתגלגל מהמטוס לעבר החלום!

מוכרים לך המצבים?
ולסיכום. יש אינסוף סיבות לפנות למאמן, אבל הנפוצות ביותר הן אלו:

  1. רוצה משהו, אבל לא יודע מה.

  2. יודע מה אני רוצה, אבל לא יודע איך להשיג.

  3. רוצה לבחור בחלופה הטובה ביותר עבורי.

  4. מחפש שיטות להמשיך בהתקדמות, למרות עייפות, אי-פניות, קשיים, עצלנות, _________ (השלם את המשפט).

  5. זקוק לדחיפה חזקה, כדי להתחיל לזוז.

מזהה את עצמך? ברוך הבא לאימון!

כתיבת תגובה