פרפרים בבטן

גלה גווין

 pregnancy-testהינה זה קרה! את בהריון. שני פסים על בדיקה רק מוכיחים זאת. אולי, הדרך הייתה ארוכה ומורכבת. או, להיפך, זה הצליח מהר, בפעם הראשונה. זה באמת לא חשוב. העיקר, שרצית את הילד הזה ועשית את הצעד הזה במודע.

נפלא, נכון? החלום מתגשם והשלב הראשון כבר מאחוריך. "ששון ושמחה, אושר בלתי נשלט" אלו המילים המתאימות ביותר כדי לתאר רגע זה, את מסכימה? לא? במקומם את מרגישה חוסר נוחות? פחדים וחששות ממלאים אותך? את מותשת מעייפות ובחילות… את מוצפת ברגשות "לא נכונים", בחוסר בטחון עצמי ורצון להחזיר את המצב לקדמותו. ורגשי אשם כלפי תינוק שעוד לא נולד אפילו… נדמה לך שכבר נכשלת במבחן לקבלת תואר האמא הטובה.

"מה יש לי?" – את שואלת את עצמך שוב ושוב. – "חלמתי על זה! האמנם אני כה פגומה שאפילו לא מתלהבת מההריון המתוכנן?" ספקות, חששות, ייסורי מצפון… את בטוחה שאת המשוגעת היחידה בעולם כולו. תגובות הסובבים, ערכים מוסריים וקולך הפנימי – כולם יחד משכנעים אותך בכך.

לא, לא ולא! את שפויה לחלוטין! ישנן נשים רבות שלא חוו רגשות דומים. הן לעולם לא יבינו אותך. את שונה מהן ואת בדרך משלך. סביבך בעולם חיות אלפי נשים כמוך. אלו שעברו דברים דומים או שדואגות כמוך עכשיו. הן עומדות מול שאלות זהות. לכן אני חוזרת שוב: את בסדר!

היום את נמצאת על סף האירוע שיהפוך את חייך. את, בדומה לצנחן המתכונן לקפיצה, נערכת לצלול אל תוך המים העמוקים של אי-וודאות. את – חופשיה, עצמאית, רגילה לחיות רק "בשביל עצמך" – הולכת להפוך לאימא. תצטרכי ללמוד להיות בקרבת מקום, לטפל, להיות אחראית על אדם אחר – קטן, לא מוכר ולחלוטין תלוי בך. נכון, הוא עוד לא נולד. אבל את כבר נושאת את העומס על כתפייך. אפילו ברגע זה שלומו ובריאותו במידה רבה מאוד תלויים בך.

"מה מחכה לי בעולם האימהות? איזו אימא אהיה? האם אצליח? האם אוהב, אצליח לגדל ולחנך? איך עצם קיומו ישפיע על חיי? ואיך זה ישפיע על הזוגיות שלי? ועל הקריירה המקצועית?"

המון שאלות ואינסוף ספקות. וזה תקין, כי רק לטיפש אף פעם אין ספקות. את פוחדת. ראית אי-פעם אדם שלא מפחד כלל? את רואה, גם זה בסדר.

butterflies-in-the-stomach"טוב," – מסכימה את. – "אז מהיום כל חיי אחיה בייסורים?" ממש לא! יש לי הרגשה שזה לא יקרה. מחכים לך עוד תשעה חודשים ארוכים עד ללידה, ויש סיבות לכך. לא רק העובר זקוק לזמן זה כדי להתפתח, לגדול ולהתכונן לחיים מחוץ לרחם. חודשים אלה הוענקו גם לך, כדי להיערך לשינוי. בכל יום, בכל שנייה בגופך ובנפשך מתרחשים שינויים, שינויים זעירים וממש לא מורגשים. הורמונים משנים את קווי גופך, הופכים אותו לעגול ורך יותר. ואותם השינויים מתרחשים גם בנפשך. בלי לשים לב, בסוף כל יום תהיה רכה יותר, נשית יותר ועדינה יותר. לאט לאט תשאירי בצידי הדרך את מה שלא נחוץ לך, ותתרכזי בחשוב ביותר – באדם הקטן שגדל ברחמך. הטבע הנשי שלך ידאג לשניכם, כי בעולם אין אימא שמתאימה לתינוקך יותר ממך. רק את מסוגלת ללדת, לאהוב ולגדל את התינוק הזה! 

ואני יכולה רק לתמוך בך ולכוון אותך בדרכך. לכן תבכי מעט, תרחמי על עצמך טיפה, תחיי בתוך חששותיך… ותמשיכי אל הפעילות הבונה!

  • תתמקדי במשימות. כל הדאגות מטשטשות כאשר חייבים לבצע דברים ברורים. תפתחי יומן שבועות הריון (יש המון ברשת) ותקראי מה קורה ברגע זה לעובר: אילו איברים התפתחו, מהו גודלו ומשקלו המשוערים, האם הוא כבר יכול לשמוע אותך… חפשי מידע על מעקב הריון, תבחרי רופא נשים, תחליטי אילו בדיקות תרצי לבצע.
    תבדקי את עורך החיים שלך. אולי כדאי לעבור לתזונה בריאה יותר. או להפסיק לעשן (או להפחית את כמות הסיגריות ליום). או להתחיל פעילות ספורט שמתאימה במצבך.
    תמצאי חברה של נשים הרות. במעגלים אלה תמיד שוררת אווירה מיוחדת של הבנה ועידוד. תחזקי את הקשר עם חברותיך ההרות, תצטרפי לקבוצות תמיכה או תכנסי לפורומים מתאימים. תקראי ספרים טובים על הריון ולידה.
  • תחזקי את הקשר עם העובר. כן, שמעת נכון. הייצור הזעיר הזה כבר מרגיש אותך: את מצב רוחך, את היחס שלך כלפיו, את מצבך הבריאותי. את כבר מחוברת אליו בחוט דקיק של אהבה הדדית ובשליטתך להפוך חוט זה לחבל חזק. תני שם לעובר. לא את אותו שם שהוא יקבל אחרי הולדתו, אלא כינוי פשוט וחביב: "קטנצ'יק", "בוטן", "לבי", "פרח", "גור". אין גבול לדמיון ההורים! תקראי לו בשם זה לעתים תכופות: גם בשיחות עם סובבים, גם עם עצמך, כשאת פונה אליו. כן. תקדישי כמה דקות ביום כדי לעצור במירוץ ולספר ליקירך הקטן (בקול רם או בדמיון) כמה יפה העולם בחוץ: על עננים הצפים בשמיים, על קרני שמש חמימות, על הפרחים היפים, על טיפות גשם שדופקות בחלון. דמייני שאת כבר אוחזת אותו בידייך ומראה לו עולם נפלא זה. תגידי לו שאת אוהבת אותו ורוצה שיהיה מאושר. תקפידי ללטף את בטנך הטופחת. ועוד דבר שאת יכולה לעשות: תכתבי לתינוקך מכתב, או תמלאי יומן הריון – הרי חוויה מיוחדת זו לעולם לא תחזור שוב!
  • תעירי את האישה שבך. לא אותה אחת, חזקה ועצמאית, שרגילה לדאוג רק לעצמה. תעירי אישה אחרת – אימא אוהבת, מטפלת, מחממת, מכילה ושלמה עם עצמה. אישה נינוחה ושלווה. זו שנעים להיות לידה. היא קיימת בתוך כל אחת מאיתנו, פשוט לפעמים היא מתחבאת יותר עמוק.
    אם יש לך אפשרות, תשתדלי לקצר שעות עבודה, להאט את קצב החיים. תרשי לעצמך לנוח ולעסוק בדברים האהובים. תקשטי את הבית. תפנקי את עצמך: תעשי מניקור או תספורת חדשה, תשחי בבריכה, תקני בגדי הריון יפים.
    תנסי להימנע ממגע עם אנשים מלחיצים או לא נעימים לך, תרבי לחייך, תני מקום לחולשה נשית ותרשי לבן זוגך לדאוג לך ולפנק אותך. לאט לאט את באמת תרגישי איך האישה שבך מתעוררת ומתעצמת!
  • אם תרגישי שהזמן עובר, הלידה מתקרבת ואת עדיין שרויה בתוך דאגות… תפני לעזרה לאנשים מנוסים: לפסיכולוג, לאישה נבונה ומאוזנת, למטפל רוחני. כיום קיימות הרבה שיטות טיפול מגוונות להרפייה והגעה לשקט פנימי.

מה שלומך עתה? זה כבר לא נראה כל כך מפחיד? רוב הסיכוים, שהספקות והחששות לא יעלמו לגמרי. אבל הם כבר לא יתפסו את המקום המרכזי בלבך. במקומם תגיעה ההתחברות הגדלה לתינוקך העתידי ושמחה מכך שהוא בא אל תוך חייך.

כתיבת תגובה