גברים בלידה – צורך או תרבות?

גלה גווין

ZLL8fZQOgRgמאז ומעולם בני אדם חיו בקבוצה: שבט, כפר, מבצר. בני המשפחה המורחבת התגוררו במרחק הליכה זה מזה. אישה הייתה מוקפת בקהל רב של אנשים מכל הגילאים שהיא הכירה מאז ילדותה: הורים, דודים, שכנים, חברות. גברים עסקו בעניינים גבריים, כמו עבודה בשדה, צייד, מלאכות שונות, מסחר, מלחמות, ולא תמיד נכחו בבית. עולמה של אישה, לעומת זאת, התרכז בעיקר סביב הבית והמשפחה. גם ענייני הריון ולידה התנהלו בעיקר תחת פיקוחן הבלעדי של נשים. אפילו בני אצולה שהחלו עם הזמן להכניס גברים, רופאים או כומרים, ללידות קיבלו במקביל גם תמיכה נשית ממשרתות או ממינקות או מדואנות.

 

עם תחילתה של המהפכה התעשייתית בסוף המאה ה-19, חלו בעולם שינויים רבים. ביניהם: מעבר המוני של אנשים מהכפר אל העיר, הגירה לארצות מרוחקות ועלייה חדה במספר הלידות שהתרחשו בבית החולים ולא בבית.

בארצות הברית  מאז 1920 סיוע הרופא היה דומיננטי. תהליך הלידה היה נחשב לפרטי ואף מביך למטופלת או לרופא, כמו כן היה פחד רב מזיהום ולכן נאסר על בני משפחה וחברים להשתתף או להתבונן בלידה.

 

כתוצאה מהשינויים הללו נשים רבות התרחקו מהסביבה התומכת ונותרו לבדן בלידה. אך הצורך במלווה תומך, שהוא אינו חלק מהצוות הרפואי, לא נעלם. כדי למלא את הוואקום שנוצר, בשנות ה-60 של המאה ה-20 החלו נשים אמריקאיות להכניס את בני זוגותיהן ללידות.

 

בישראל השינוי התרחש קצת יותר מאוחר, סביב שנות ה-80. כיום רוב הנשים בארץ יולדות בקרבת בן הזוג, ואף מעבר לזה – הגעה ללידה ללא בן הזוג נחשבת להתנהגות חריגה.

 

בעבודה זו ניסיתי לחקור את נושא הנוכחות וההשתתפות של גברים בלידות ולענות על השאלה העיקרית: עד כמה גבר באמת מתאים לתפקיד המלווה בלידה של בת זוגתו? אין כאן תשובה חד-משמעית… כדי לבחון יותר לעומק מה קורה כאשר גבר נמצא בלידה של אשתו החלטתי להתבונן בשלושת השחקנים המרכזיים של האירוע – היולדת, הגבר והתינוק – ולחקור את השפעת הדבר על כל אחד מהם.

 

האם נוכחות בן הזוג טובה ליולדת?

היום רוב הנשים בארץ רוצות לבוא ללידה עם מלווה שיתמוך בהן פיזית ורגשית, ימלא את בקשותיהן ויעזור בקבלת החלטות. לצערי לא מצאתי נתונים סטטיסטיים על העדפות היולדות בארץ, אבל במחקר שנערך ב-2007 בקרב נשים בניגריה נמצא ש-75% מהנשים שבאו ללדת בבית החולים בעיר אובדן רצו שתהיה להן חברה בלידה. אכן, מחקרים מראים שתמיכה הולמת ביולדות מקצרת את משך הלידה, מפחיתה את כמות ההתערבויות הרפואיות ושימוש במשככי כאבים ומגבירה את הסיכויים להנקה מוצלחת. עקב נסיבות שונות בחיינו בן-הזוג הפך לאדם הזמין והקרוב ביותר עבור רוב הנשים היולדות. השאלה שנשארת היא האם הגבר באמת מהווה תחליף טוב לסיוע הנשי בלידה, האם הוא מסוגל למלא את ציפיות היולדת ולספק לה את התמיכה הנדרשת? בואו נתבונן בשלושת הצרכים העיקריים של אישה בלידה: תמיכה רגשית ופיזית, מילוי מקשות ועזרה בקבלת החלטות.

 

  • מילוי בקשות. זה כולל הגשת אוכל ושתייה בעת הצורך, עזרה בשינוי תנוחות, טיפול בגורמים סביבתיים (אורות, טמפרטורה, טלפונים), תקשורת עם הצוות הרפואי ועוד… רוב המשימות הללו כלל לא מסובכות וגבר ממוצע יתמודד איתן בקלות בתנאי שהאישה תנחה אותו.

  • תמיכה פיזית ורגשית. הצורך הזה כולל בעיקר עזרה בהתמודדות עם כאב, פחדים ומצבי לחץ בזמן הלידה: עיסויי גב, עזרה במקלחת, יצירת סביבה בטוחה, טיפול בחרדות ובמשברים, אחזקת יד, עידוד, הספקת מידע על התקדמות הלידה ומצב התינוק… בקיצור המשימה דורשת המון סבלנות, הכלת היולדת עם כל הרגשות המתפרצים שלה וגם העצמתה.    
    האם גבר שאף פעם לא חווה לידה ולא עבר הכנה מתאימה מסוגל לעזוב את הפחדים שלו בצד לטובת אישתו? האם כל גבר מסוגל להכיל את כל התנהגות המוזרה של היולדת? האם יש לו מושג מה עובר על האישה בזמן לידה? האם הוא ממשיך לתפקד היטב מול מראה בת הזוג האהובה כה כאובה? האם הוא מספיק שולט ברגשותיו כדי לא להראות אותן ליולדת ולא להסיח את דעתה מלידה? האם הוא באמת יכול לספק תמיכה רגשית במצבים קיצוניים?
    או שכן, או שלא… מה שהמחקרים כבר הראו, שגבר מלא בפחדים לא רק שלא מסוגל לספק תמיכה הולמת לאישתו, אלא גם מקרין עליה את הפחדים שלו וגורם לה להשתמש יותר במשככי כאבים. סביר להניח שבמצב זה הלידה תהיה ארוכה ומסובכת יותר. לכן לפני שהזוג מחליט על השתתפותו של גבר בלידה, כדאי לדון בפחדים של כל אחד מבני הזוג ולהתיחס לשאלות שהעליתי.

  • עזרה בקבלת החלטות. ישנן לא מעט שאלות שעולות בזמן הלידה ודורשות החלטה מיידית: האם הגיע הזמן לנסוע לבית החולים? האם להזמין אמבולנס? האם לבקש משככי כאבים? האם להסכים לטיפול המוצע?
    כדי לקבל החלטה כלשהי בעניין צריך להבין לעומק את התמונה הכוללת ואת המשמעות של כל פעולה: אבחנת המצב, מטרת ההליך והתועלת הצפויה, סיכויים להצלחה, תופעות לוואי של ההליך, אלטרנטיבות קיימות. כמובן, יש לקחת בחשבון את העדפותיה של היולדת.
    גבר ממוצע בארץ יודע על הלידה בעיקר את מה שהספיק לשמוע בקורס הכנה ללידה או ראה בסרטים. נדירים אלה שמתעמקים בנושא מעבר לזה. הרוב המוחלט מסתמכים על חוות דעתו של הצוות הרפואי ונוהגים בהתאם, גם אם זה נוגד את האינטרסים של היולדת. אישה בדרך כלל מבינה יותר טוב את המתרחש, אבל היא עדיין זקוקה לכתף תומכת. האם ידע שיש היום לגברים מספיק כדי לספק את הצורך שלה?

 

כל השאלות והספקות שלי כלל לא סותרים את העובדה שיש יותר ויותר גברים שמצליחים להעניק לבנות זוגותיהם סיוע ותמיכה מצויינים במהלך הלידות.  

 

ומה צידו של הגבר בעיסקה?

דויד ורנון, מחבר הספר "גברים בלידה" מצטט את חוויותיהם של גברים שונים שנכחו בלידות של ילדיהם. להלן מספר דוגמאות:

 

"הייתי עצבני, חרד ולעתים רעדתי מרוב הדאגה. לא יכולתי לסבול את הרעשים שסוזן עשתה. ידעתי שאני צריך להרגיע אותה, אבל מי היה מרגיע אותי? המיילדת נכנסה ויצאה, והצוות לא היה כל-כך זמין. כל מה שיכולתי לחשוב עליו היו הרגשות שלי…"

 

או מצב אחר:

"הו, זה היה קל! בעיקר ישבתי בפינה צופה בטלוויזיה שבית החולים סיפק, עם אוזניות. ג'נט נראתה כאילו שלא איכפת לה האם אני נוכח או לא. המיילדות דאגו לה וכאשר בשלב המוקדם בלידה הצעתי לה מזון ושתייה, היא השיבה ב"לא" ואמרה לי לחזור לטלוויזיה. היא נראתה קצת חסרת סבלנות – כנראה זה היה הכאב…"

 

או ככה:

"ואי, הייתי מלא. כן קאט הייתה עייפה, אבל גם אני הייתי. הייתי חייב לשמור על החזקתה וזרועותי התעייפו, והרגליים שלי התעייפו, והרגל שלי התכווצה. בכל פעם שזזתי היא צעקה לי לשמור על התנוחה. בסופו של דבר, כאשר המיילדת נכנסה לבדוק האם הכל בסדר עם קאט, רצתי החוצה לשתות ולהשתין. ניגשתי למכונית, התיישבתי במושב הקדמי ולקחתי פסק זמן. כעבור שעה גררתי את עצמי בחזרה. הגעתי בזמן כדי לראות את הראש יוצא ולחתוך את חבל הטבור. אני לא חושב שקאט התגעגע אלי כל כך"

 

וכמובן, גם מצבים כאלא אינם נדירים:

"לא אשכח את קייט שישבה באמבטיה עם רפאל בזרועויה, מניקה אותו בפעם הראשונה! הפנים שלה אמרו כל כך הרבה. איזו הבעת פנים זוהרת הייתה לה – אושר, הקלה, שמחה וגאווה. הייתי, ועדיין הנני, כל כך גאה בקייט על מה שעשתה כדי להעשיר את הקשר שלנו עם המתנה כל כך נפלאה – הבן שלנו!"

 

אתם רואים עד כמה חוויותהם של גברים שנכחו בלידה נעות בין אכזבה לבין אושר מוחלט. יש את אלה שהיו רוצים להתנסות  אי-פעם בנשיאת תינוק בתוך הבטן ובלידה ויש את אלה שמעדיפים לקבל אותו מוכן, נקי ולבוש בלי לקחת חלק בלידה. אז מה בכל זאת גורם לגברים לבוא ללידה? המחקרים טוענים שרוב המניעים כיום הם מניעים חברתיים ובעיקר קשורים לשינויים שעבר התא המשפחתי בתקופה האחרונה.

 

השפעת השתתפות בלידה על גברים וחוויותיהם עדיין לא נחקרו במלואם. במחקר ארוך טווח שנערך באנגליה ופורסם בשנת 2002 נמצא שבהשוואה לנורמות שאינן פסיכיאטריות, רמות כוללות של לחץ היו גבוהות במהלך ההריון, בלידה ולאחר הלידה. הרמות הגבוהות ביותר של מתח נמצאו בעת לידה אצל גברים שנכחו בלידה. רמות הלחץ היו גבוהות במיוחד בקרב גברים שחשו שהם לא ענו על הציפיות מתפקודם או שהם נלחצו מכך שהם נוכחים בלידה. נראה גם שיש קצת בלבול באשר למהות ולמטרה של נוכחות הגברים בלידה. אבות לעתיד לא יכלו לחזות את המציאות הפסיכולוגית והרגשית של הלידה וההפיכה לאב וקיימת אפשרות שמתח מוגבר בעקבות הלידה עשוי להשפיע על התקשרות האב לתינוק.

מצד שני ישנם גם מחקרים שמצביעים על כך שנוכחות בלידה עוררה אצל רוב האבות רגשות חיוביים כלפי נשותיהם, כלפי הלידה, כלפי הצוות הרפואי וסביבת בית החולים.

 

האם זה משפיע על התינוק?

גם כאן הדיון עדיין פתוח. ישנם מחקרים שמראים שנוכחות בלידה וקשר מוקדם עם התינוק לא משפיעים על התקשרותו של האב לתינוק. וישנם מחקרים שמצאו שהשתתפות פעילה של האב בזמן ההריון ונוכחותו בלידה מקטינים את הסיכויים שהגבר לא יהיה מעורב דיו בטיפול ובחינוך הילד.

 

נראה שאין כרגע תשובה חד משמעית בנוגע לנוכחות הגברים בלידה. כל מצב הוא אינדיבידואלי וכל זוג העומד לפני הלידה צריך לקחת בחשבון את השיקולים שלהם ולהחליט האם זה מתאים להם. דויד ורנון שעבד המון עם גברים בעת שחיבר את ספרו "גברים בלידה" ממליץ לכל הגברים לענות על שבעת השאלות הבאות לפני שהם מקבלים החלטה סופית על השתתפותם בלידה:

 

  1. האם אני מבין היטב את תקוותיה וציפיותיה של בת זוגתי מהלידה הזאת?

  2. האם אני מבין את הפיזיולוגיה של הלידה?

  3. האם אני יודע כיצד אגיב רגשית ללידה?

  4. כמה אמיץ אני?

  5. כמה חכם אני?

  6. האם אני בכושר טוב?

  7. עד כמה אני מכיר את צוות חדר הלידה שיטפל באישתי?    

 

אם הגבר מסוגל לענות בחיוב ובאופטימיות על כל השאלות, ישנו סיכוי רב שהוא יצליח גם להיות תומך מצויין לאישתו.

 

בכל מקרה גם הגבר שהחליט בסופו של דבר שהוא מסוגל לגשת ללידה, חייב לעבור הכנה הולמת לפני. מדריכות הכנה ללידה חייבות לקחת בחשבון גם את הצד הגברי בעיסקה ולהתאים את השיעורים גם לגברים. הכנה טובה תכין את הגבר למה שהולך להיות ותגביר את סיכויו לעמוד בציפיות של בת זוגתו, לצאת בחוויה חיובית מהלידה וליצור קשר חזק ואיכותי עם הילד החדש.

 

דויד ורנון מאמין שכיום מתפתח זן חדש של אבות שיוצרים קשר מסוג אחר עם הלידה. אם הם יצליחו במשימה, הדורות הבאים יודו להם.

 

קישור לכתבתו של דויד ונרון והסברים לשאלות: http://www.bellybelly.com.au/birth/men-at-birth

כתיבת תגובה